נסענו ליוניברסל! לעולם לא אשכח את הלחץ של לתפוס לוקר בזמן בשביל שיהיה אפשר להניח את התיק נורמלי בלי דאגות. מעבר לכך שהלוקרים נחטפים במהירות שיא, גם צריך את המטבעות בסכום המדויק כדי שתוכל לסובב את המנעול ללוקר. לשרון וליאור היה מזל, הם מצאו לוקר דיי מהר והיו להם מספיק מטבעות בארסנל. דביר קצת התעכב בגלל שהיה צריך לפרוט את השטרות שלו והתפתח מירוץ אחר הלוקר האחרון, אבל לבסוף הכל הסתדר!
______________________________________________
בגלל שלדביר כבר יש ניסיון ביוניברסל הוא המליץ שנלך למתקן שהוא זוכר כאחד הכיפיים - רכבת הרים של הדינוזאור המעופף של פארק היורה. התורים ביוניברסל היו ארוכים כמו שציפינו שיהיו. מה שלא ציפינו שיקרה זה שחבורת נערות צעירות יפניות פשוט יעקפו את התור מהצד??? אתן יפניות אתן אמורות להיות שיא המתורבתות! ריכלנו עליהן לאורך כל התור ועקצנו אותן בלי לשים לב. בפעמים שהתור התעקל והיינו לצידן דביר חסם אותן קלות עם המרפק טיהי~. בחירת המתקן של דביר התבררה כהצלחה כי הוא אכן היה אחת מרכבות ההרים הטובות שהתאומות עלו עליהן. עם כל הרצון לעלות שוב החלטנו להמשיך למתקנים אחרים כי הזמן מתקצר והתורים מתארכים!
רכבת נוספת שרצינו לעלות עליה היתה hollywood dream התור היה אינסופי. באיזהשהו שלב התחילו לכרוז דברים בכריזה אבל ביפנית אז לא הצלחנו להבין. לא ראינו משהו משתנה בסביבה יותר מדי אז לא זזנו. מאוחר יותר כשכבר היינו במחצית התור בערך אנשים התחילו לפרוש מהצד וזה העלה בנו סימן שאלה. מסתבר שמזג האויר החורפי שליווה את היום הזה גרם לכך שיצטרכו לסגור את המתקן. כמובן שהבנו את זה דיי מאוחר רק כשהתחיל לרדת גשם. מתקנים שנמצאים באויר הפתוח נסגרו ונשארו מתקנים מקורים למינינם. הלכנו למתקן קולנוע של שינגקי נו קיוג'ין (היה איוונט שלהם בכל הפארק) עם תערוכה קטנה אחרי וגודזילה, וגם למתקן
המשכנו לטייל בפארק ולחפש מתקנים מעניינים ומצאנו פסל ענק של הטיטאן המשוריין שאפשר להצטלם איתו. אני חושבת שיצאה לנו את התמונה הכי טובה שצולמה שם בערך!
ברגע שהתבהר והרוחות העזות פסקו החלטנו לחזור לעמוד בתור של ההוליווד דרים כדי לא לפספס את ההזדמנות כי הפארק היה לקראת סגירה וממש רצינו לעלות עליה. היה לנו זמן לרכיבה אחת ובחרנו ללכת על הגרסא שבה הרכבת נוסעת הפוך (הגב לכיוון הנסיעה- Backdrop). לכל כיסא היו מצידי משעת הראש רמקולים מובנים שיכלו לנגן אחת מתוך כ-5 שירים. כל נוסע יכל לבחור את השיר שלו. אנחנו בחרנו את שיר הפתיחה של שינגקי (עונה 1)- guren no yumiya, וזה הפך את הנסיעה לפרץ אדרנלין מתמשך!! זה היה רגע כל כך אפי שהשיר החזק הזה מתנגן ברקע, אנחנו נוסעים במהירות מרגישים את הרוח חולפת מצידנו, ורואים את כל הפארק המואר מתחת כשהרכבת עולה לגבהים מרשימים. זה היה מדהים! באמת אחת החוויות העוצמתיות , ובאותו רגע שרון מצאה את רכבת ההרים האהובה עליה. מה שהוסיף לחוויה זה שכמו טיפשים העפנו את הידיים בקצב השיר לאוויר ב-"הא הא הא" שיש בהתחלה.
www.facebook.com/1000025821327... /> בסוף היום החלטנו ללכת לאזור של הארי פוטר למרות שהמתקנים בו היו לפי האתר בשיפוצים. קנינו לנו באטר ביר כדי לטעום בפעם הראשונה, ושרון וליאור הסתומות הזמינו לעצמן 3 במקום 2.. מזל שהן אהבו את זה, חבל שבכמויות גדולות מדי זה עושה כאבי בטן... הצטלמנו עם דגלי הבית, הסתובבנו בסימטאות ובחנויות, ובמקרה גילינו ששיקרו לנו באתר והמתקן של הכיסאות הזזים של הארי פוטר היה פתוח!! זו מעין רכבת שזזה במסלול חשוך ונעצרת בין תחנות שמציגות חלקים מצולמים מהארי פוטר כאילו את חלק מהחוויה. זה יכל להיות ממש שווה, אם לא היינו יוצאים עם בחילה נוראית מכל הבאטרביר.
www.facebook.com/1000025821327... /> ______________________
בגלל שהתורים היו כל כך ארוכים לכל מקום היינו חייבים לשעשע את עצמו יותר מלראות פרקים במהלך התור, מצד לא אידיאלי. התחלנו לשחק משחקים כדי להעביר את הזמן כמו קונטקט שהוליד את הרגעים היפים:
*האות צ'*
שרון: "דבר שאני רוצה לבלוע עכשיו"
דביר: "קונטקט 1,2,3"
אני ודביר: "ציאניד!"
*האות פ' ניסיון ראשון באות הזו בלי תיאור מקדים של המילה שחשבנו עליה*
ליאור: "קונטקט . 1,2,3"
שרון וליאור בתיאום מושלם: "פרפר!"
טלפתיה בלי תיאור הוכיחה את עצמה בשנית
מעבר לכך ניסינו להמציא גרסאות של 3 אנשים למשחקים האהובים כמו אבן נייר ומספריים, מלחמת אגודלים, והמשחק הזה שנותנים כאפות על החלק האחורי של היד של מי שמשחק מולך. לידנו היתה משפחה עם ילדים יפנים קטנים שניסו להבין מה אנחנו עושים ולחקות אותנו, דבר שהוגן מאוד לעשות כי אנחנו מקודם ניסינו להבין מה החוקים של המשחקים המוזרים שהם שיחקו.
__________________________________________
בחזור ניסינו למצוא את הדירה שלנו באזורים היותר מפוקפקים ביפן (סטייל הקליפ הראשון של המיקוטו). גוגל מאפס לא ממש היה לצידו, ודי התמהמהנו, אך בסוף מצאנו את הדירה!
___
בלילה אחרי שהתמקמנו הלכנו לבר מגניב - SPACE BAR- שעל מדרגות הכניסה שלו היו הולוגרמות צבעוניות וזה היה מגניב! היו שם מלא משחקים ובעיקר כשלנו יחד בmario cart, כלומר.. דביר לא היה כזה גרוע, אבל התאומות כן.
www.facebook.com/1000025821327... />